איך הגיב אסף גרניט כשגילה שהמנות המפורסמות שלו מסתתרות מתחת לקלוש?

איזה פרק זה?

B

היי

כולם גנגסטרים עד ש...

רואים שזה היה חיקוי … הם רצו לראות את התגובה של אסף גרניט…המנה נראת טיפה שרופה

مذمب

לא מזיק קצת לצחוק. יאמר לזכות אסף גרניט שמפרגן לצוות שלו ומכיר טובה להם כל הכבוד לו.

זה עונה 4 פרק 3 בסוף

אם זה מנה שלך אז מה עושים פרחים על המנה? הרי אתה כל הזמן מעיר למי ששם פרחים על המנה שלו

הביאו 4 בבונים שיעשו צחוק מעצמם
יופי..

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים
עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות.
היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון.
גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו.
אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט – וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו.
הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו – דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם – לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק?
היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים – טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו.
מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה.
זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.

שאננות קורונה: הבאים בתור הם הילדים
עברנו את הגל הראשון, נעבור גם את הגל השני. זו הגישה שפחות או יותר מסכמת את אווירת שאננות הקורונה בקרב הציבור בישראל. נכון שגל ההתפרצות הנוכחי לא קיצוני כקודמיו, וגם החיסונים עדיין מעניקים הגנה, אבל כן ישנם דיווחים על עוד ערים שהופכות כתומות ואפילו אדומות, ולמרות זאת הציבור ממשיך להתנהל במעין אדישות.
היחס השאנן וגלגולי העיניים אינם חדשים במחוזותינו. הם חלק ניכר מהטבע היהודי שלנו. אנחנו עם קשה-עורף, בעל כתפיים רחבות ועור של פיל, ומסוגלים לספוג עוד ועוד עד שנפעל לקראת שינוי מהותי. לכן ייקח זמן רב עד שנגיב נכון.
גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מי שהיה מופקד על המאבק בקורונה בשנה האחרונה, אמר הבוקר בריאיון: "בשנים הקרובות נצטרך לחיות את חיינו בצל הקורונה". כלומר זו תהיה מחלה שתישאר איתנו. וטוב שכך. בעיניי, המכה הזאת תשמור עלינו שלא נתפרע ולא נתפרץ לכיוונים מיותרים. כך נוכל להיות קצת יותר צנועים מבעבר, ונלמד איך לשפר את היחסים הווירטואליים בינינו.
אני חושב שאחרי שהנגיף הכה בגיל השלישי ואחריהם בגיל הבוגר, בקרוב יבוא תורו של הדור הצעיר. כאשר המכה תגיע אליהם הבעיה תחריף. ילדים ישבו בבית, רחוקים זה מזה, ילמדו ויתקשרו ביניהם דרך קווי האינטרנט – וזה בכלל לא פשוט לילדים בגיל ההתבגרות. אלה שינויים גדולים שישנו את סדרי החיים שלנו. נרגיש על בשרנו העבה עד כמה המצב לוחץ עלינו. הצעירים יתגברו איכשהו, הם רגילים להידבק למסכים, אבל האווירה הכוללת תעיק על כולנו.
הכיוון הכללי של הטבע הוא לא לפגוע בילדים שלנו, חלילה. אלא הטבע פועל במגמה אחת: להביא את כל חלקיו – דומם, צומח, חי והאנושות שבתוכם – לקשר אינטגרלי יפה, להתחשבות הדדית, ליחס משלים. הטבע שואף לאזן בין ההתקרבות החיצונית שלנו להתקרבות הפנימית. כל עוד אנחנו רחוקים זה מזה רגשית, אז גם הביטוי החיצוני מותאם לכך. יותר אנשים מעדיפים לעבוד מהבית, חומקים מהשכנים ממול, מסכמים את יחסי העבודה שלהם עם הקולגות במייל וסמס. גם אם נפגשים פה ושם, אז מי מעז להתחבק?
היחס החברתי החדש הזה הוא טוב. ההכרה שלנו מתחדדת, המודעות כלפי מי אנחנו הופכת צלולה ולא מסתתרת מאחורי מסכות מתייפייפות. זאת האמת לשעה זו, "פיזור לרשעים – טוב להם וטוב לעולם". ומיהם הרשעים? מי שעסוקים בעצמם, שמים את עצמם במרכז וטרודים אך ורק בעולמם. האגואיזם שגובר בנו הוא שמאיץ את הריחוק החברתי בינינו.
מיום ליום אנחנו הופכים ערלי לב, וגם פגיעה בצעירים לא תזיז לנו משהו בפנים. אבל ממכה למכה, משכבת גיל אחת לשכבת גיל תחתיה, אנחנו נתרגל לרעיון של הטבע: לא קרבה פיזית נדרשת מאיתנו, אלא קרבה פנימית. לא ישיבה משותפת סביב שולחן אחד, כשבפנים לוהטת סלידה זה מזה, אלא ריחוק פיזי הממלא בתוכו הרגשה משותפת של לב אחד. אלה סימנים יפים של הדור האחרון: המרחב הרוחני מתקרב למרחב הגשמי, שניהם באים לנקודת השקה.
זה לא יקרה בגל הנוכחי, ואני בספק אם בגל שאחריו. האטימות והעקשנות הישראלית לא יביאו אותנו במהרה לתובנה הזאת. אבל מכות הטבע בדרכן יעברו עלינו עוד ועוד, עד שנעצור ונשאל את השאלות הנכונות. עד שנקפיא מהלכים ונחשוב מה הלאה. מוקד השינוי יפתיע גם אותנו. פתאום נראה בחוש איך נקיטת פעולות מוכרות כמו עטיית מסכה, חיסון שלישי, תו ירוק משודרג וסגירת הפרצות בנתב"ג לא עוזרות לנו. הן עוזרות במקצת, אבל לא באמת בולמות את המגפה. וכך הכול יתנקז לתרופה האמיתית: בניית יחסים חדשים בינינו, פיתוח רצון חדש לעזרה הדדית.

לא כשרר

משככי כאבים אופיאטיים?? לנוער שלנו כואב משהו עמוק יותר
הם לרוב ניתנים על ידי מרשם מרופא, חודרים למערכת העצבים, מנטרלים את אזורי הרגש במוח ומקלים על הכאב באופן מיידי. הבעיה עם משככי כאבים אופיאטים היא שעוצמתם חזקה משל הרואין, וקל למוח להתמכר לתחושת האופוריה שהם מעניקים. הבעיה הגדולה יותר היא שמינון יתר עלול לגרום למוות (עיינו ערך משבר האופיואידים בארצות הברית).
אבל כנראה רבים מבני הנוער לא מרגישים מאוימים מענן הסכנות הזה כי מאז תחילת תקופת הקורונה חלה עלייה חדה בצריכת משככי כאבים אופיאטים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 – וזאת בעקבות מצוקה נפשית גוברת המתבטאת גם בעלייה של כ-70% בפניות לקבלת סיוע נפשי.
מתחת לכאב הנפשי נמצא בור של חוסר משמעות לחיים. לצעירים של ימינו חסרה תשובה חדה וברורה בשביל מה אנחנו חיים: בשביל מה לקום בבוקר, ללכת לבית הספר ולעשות מה שאומרים לי מבלי שאני מבין מה זה ייתן לי?
גם כשהילדים מסתכלים על הוריהם, הם רואים שאבא ואימא פועלים באופן אוטומטי לפי השגרה שהחברה הכתיבה להם. גם להם אין תשובה ברורה לפשר החיים; איזה הורה מסוגל להסביר לילדיו למה אנחנו חיים מבלי לתרץ או לגמגם? איזה הורה יכול לשרטט לילדיו מסלול מובטח ליהנות מחיים עם משמעות וסיבה? בהיעדר תשובה מלאה ומשביעת רצון, הילדים מחפשים לברוח מהמציאות המדכאת בכל דרך, גם דרך משככי כאבים.
לא רק הדור הצעיר סובל. בימים האחרונים אני בא במגע עם אנשים מבוגרים בני שבעים ומעלה, ואני רואה באיזו מבוכה הם נמצאים. גם הם מתחבטים בתוכם בשאלות הרות גורל כמו: למה חיים? בשביל מה חיים? איך להצדיק את הקיום? זה עיקר הכאב שלהם, ולמה שידעו לענות עליהן?
בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, שאל באחד ממאמריו איך זה אפשרי שנער קטן בן 12 או 14, יהיה מסוגל לכלכל במוחו ולהבין את הידיעות הנשגבות על משמעות החיים. אם הדור הקודם לא ידע לעכל דברים ברומו של עולם ולא קיבל תשובות מספקות וברורות, אז ברור כי ה"חולי" התפשט והביא אותנו למצב שהדור אחריו כמעט כולו נשמט מתחת ידינו.
כדי להציל את הדור האבוד ולהבריא את החברה החולה שלנו, עלינו לבנות מערכת הסברה רחבה הכוללת סביבה חמה ותומכת, שתעודד כל אחד בכל גיל לחקור את השאלות העמוקות והקשות, ולמצוא תשובות במבנה הקשרים החברתיים שלנו, ברמת היחסים שלנו עם הזולת.
תמיכה חברתית, אמון הדדי, מערכת יחסים זוגית טובה, משפחה אוהבת ואפילו אקלים חברתי טוב ובטוח, יעוררו בלב מערכות היחסים בינינו כוחות אדירים וחיוביים שקיימים בטבע. בכוח החיבור הנכון בין בני האדם יש כוח חזק יותר, כוח מרפא.
לכן בניית מערכות חברתיות מלוכדות ובריאות, תוך שימוש מושכל בכלי התקשורת והרשתות החברתיות ישנו את אופן החשיבה לאינטגרלי ושלם יותר, ישדרגו את הערכים, ינגישו את התהליכים הגדולים המתרחשים באנושות ויכוונו כל אדם לחיות חיים טובים. אחרת המשבר יעמיק.
משבר האופיואיד מצטרף לשורת משברים שתכליתם אחת: שנכיר בהכרחיות לפתח בינינו קשרים אנושיים בריאים ונדאג לחברה מאושרת. אנחנו חיים בזמן שבו הטבע האנושי שמתפתח מכריח אותנו להעמיק את הקשר בינינו, ולהגיע לרמה חדשה של חיים אנושיים. ככל שנתעכב, נחוש מתוסכלים יותר ונשמע על יותר סיפורי התמכרות. במקום זאת עלינו לפקוח את עינינו ולראות את ההזדמנות האדירה להתקדמות חברתית שנמצאת ממש בלב המשבר.

ממש מומנט חמוד

אולי תחזרו למשחקי השף ? כי המסעדה הבאה - משעממת לאללה !!!

אסף מעולה🌟

כ

אלופים.

כל הסיפור כן טעים או לא טעים. כן או לא כן כסף לא כסף שם המשחק תהים

כן היה טעים.?? לא היה טעים. ???יופי ציון 10

פתח ידיך ותשביע כל חי רצון ..אמן

מי

את האמת.הם היו צריכים לעשות מנות מהמסעדה אבל בו כמו מהמסעדה ונראה אם השופטים היו מעבירים

אסור לאכול בשר וחלב כי ה' אסר זאת עלינו, וכמו שנאמר בתורה שלש פעמים איסור זה: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט ועוד). תוכנית טלויזיה בישראל בפריים-טם משדרת ומאכלים לא כשרים במדינת היהודים ? לא פלא שיאראן מתכננת פצצת אטום אם הינו יהודים אדוקים כל העולם היה מפחד מאיתנו ואמונתו בשם ה' לצאת למלחמה על אויבינו.

רק מראה איך הכול מסחרה בתוכנית הזו ואיזה שפים שקרנים 😢😢😢

גם זעפרו סוג של פרח

שניצל אננס

מצחיק 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣☺☺🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣

חחחחחחחחחחחחחח ענק החי מצחיקיםם

איזה קטע שמוחקים כאן תגובות..
אני אישית מתבייש לראות יהודים בארץ ישראל שאוכלים טרפות, כשאין להם שום מצוקה,
כשאני יודע כמה הסבים שלי באוושוויץ רעבו בשביל לאכול עוד קצת כשר..

מי מפעיל את הכותרות ??? אבל אמת !!! רק אחד ויחיד יכול להיות !!@❤

פיפי

מה ז׳ה הרוטב הז׳ה ?! 🤣😭🤣😭🤣😭🤣

איזה פרק זה

אני אברהם ואני אתיופי נוצרי ואני אוכל חזירים במדינה יהודית.

תפסיקו מטומטמים הבורא יתברך וישתבח שמו לעד יביא עליכם את הגרוע מכל.השטן עוד לא ידע.

הפרה נועדה להראות לכם את הדרך לאור.ואתם מכבים אותה.היא ושום בעל חיים לא נועד לאכילה.לא הבנתם תחזורו לפה שוב,לרוע.